לפני מספר שבועות תוקן החוק באגף השיקום כך שכיום מי שסובל ממחלות ומבעיית הפרעת קשב ועבר
את הוועדות הרפואיות והגיע לרף 20 אחוזים, לא יהיה
זכאי באופן אוטומטי לשיקום מקצועי.
.png)
מה השינויים בחוק?
עד לתיקון החוק, הייתה משולמת קצבה שווה למי שמקבל קצבת נכות וכן למי שאישרה לו תביעת השיקום.
כיום החוק החדש עורך הבחנה בין מי שמקבל קצבת נכות לבין מי שלא מקבל קצבת נכות.
מי שלא מקבל קצבת נכות יוכל להיות זכאי לכל היותר לקצבת שיקום בת שנה אחת אלא אם כן אושר כחריג.
למי הסיכוי להיות מאושר כחריג?
לא נקבעו נוהלים עדיין להגדרות חריגים אך החודשיים האחרונים מגלים למי הסיכויים להיות מאושר כחריג.
בעניין הפרעות קשב - קיימת הבחנה בין מי שהוא סובל מהפרעת קשב ללא פגיעה בעיסוק לבין מי שהפרעת הקשב מגבילה את העיסוק ואת כושר העבודה.
מי שיצליח להוכיח כי הפרעת הקשב מגבילה את כושר עבודתו מגדיל את הסיכויים להיות מאושר כחריג.
למשל, באחד המקרים בהם טיפל המשרד היה מדובר בלקוחה, בת 24, אשר לא הצליחה להשתלב במסגרות, נשרה ממקומות עבודה רבים ואף החלה ללמוד לימודים ונשרה גם כן מהלימודים.
במקרה זה אושרה הלקוחה כחריגה שכן קיימת פגיעה בעיסוק ואף בעתיד עלולה הפרעת הקשב לפגוע בעבודה.
מקרה אחר שנדחה היה מקרה של סטודנט בן 29 שסבל מהפרעות קשב.
אותו סטודנט היה קצין בצבא מספר שנים, פיקד על חיילים רבים, היה אחראי על פעולות מבצעיות בשירות. לאחר השירות הצבאי עבר לנהל את אגף המכירות באחת מהחברות המובילות.
במקרה זה תביעתו נדחתה שכן הפרעת הקשב לא פוגעת ביכולת שלו לעבוד.
לגבי אנשים שסובלים ממחלות שונות כאן החוק החדש מסייע לרבים להיות מוכרים כחריגים אם יצליחו להוכיח פגיעה בעיסוק בעתיד עקב המחלה.
למשל, חולה סוכרת, בן 28, שסובל מסוכרת קשה מאוד עם 35 אחוזים ועובד כמנהל מכירות עשוי להיות זכאי למלגת שיקום כחריג.
כאן מסתכלים לא על עצם העיסוק כיום אלא הסיכוי לפגיעה בעיסוק בעתיד אם לא יינתן לו מלגת השיקום.
במקרה של מחלת סוכרת תמיד יש סיכוי גדול להחמרה במצב ולכן מלגת שיקום מלאה עשויה לשפר את המצב של החולה בעתיד.
גם מחלת הקרוהן עם סיבוכים ואשפוזים עשויה לזכות במלגת שיקום.
למעשה, ככל שאחוזי הנכות בוועדות הרפואיות גדולים יותר וכן הפגיעה בתפקוד גדולה יותר כתוצאה מהמחלות, הסיכוי של התובע להיות מוכר כחריג גדלים.
את הוועדות הרפואיות והגיע לרף 20 אחוזים, לא יהיה
זכאי באופן אוטומטי לשיקום מקצועי.
מה השינויים בחוק?
עד לתיקון החוק, הייתה משולמת קצבה שווה למי שמקבל קצבת נכות וכן למי שאישרה לו תביעת השיקום.
כיום החוק החדש עורך הבחנה בין מי שמקבל קצבת נכות לבין מי שלא מקבל קצבת נכות.
מי שלא מקבל קצבת נכות יוכל להיות זכאי לכל היותר לקצבת שיקום בת שנה אחת אלא אם כן אושר כחריג.
למי הסיכוי להיות מאושר כחריג?
לא נקבעו נוהלים עדיין להגדרות חריגים אך החודשיים האחרונים מגלים למי הסיכויים להיות מאושר כחריג.
בעניין הפרעות קשב - קיימת הבחנה בין מי שהוא סובל מהפרעת קשב ללא פגיעה בעיסוק לבין מי שהפרעת הקשב מגבילה את העיסוק ואת כושר העבודה.
מי שיצליח להוכיח כי הפרעת הקשב מגבילה את כושר עבודתו מגדיל את הסיכויים להיות מאושר כחריג.
למשל, באחד המקרים בהם טיפל המשרד היה מדובר בלקוחה, בת 24, אשר לא הצליחה להשתלב במסגרות, נשרה ממקומות עבודה רבים ואף החלה ללמוד לימודים ונשרה גם כן מהלימודים.
במקרה זה אושרה הלקוחה כחריגה שכן קיימת פגיעה בעיסוק ואף בעתיד עלולה הפרעת הקשב לפגוע בעבודה.
מקרה אחר שנדחה היה מקרה של סטודנט בן 29 שסבל מהפרעות קשב.
אותו סטודנט היה קצין בצבא מספר שנים, פיקד על חיילים רבים, היה אחראי על פעולות מבצעיות בשירות. לאחר השירות הצבאי עבר לנהל את אגף המכירות באחת מהחברות המובילות.
במקרה זה תביעתו נדחתה שכן הפרעת הקשב לא פוגעת ביכולת שלו לעבוד.
לגבי אנשים שסובלים ממחלות שונות כאן החוק החדש מסייע לרבים להיות מוכרים כחריגים אם יצליחו להוכיח פגיעה בעיסוק בעתיד עקב המחלה.
למשל, חולה סוכרת, בן 28, שסובל מסוכרת קשה מאוד עם 35 אחוזים ועובד כמנהל מכירות עשוי להיות זכאי למלגת שיקום כחריג.
כאן מסתכלים לא על עצם העיסוק כיום אלא הסיכוי לפגיעה בעיסוק בעתיד אם לא יינתן לו מלגת השיקום.
במקרה של מחלת סוכרת תמיד יש סיכוי גדול להחמרה במצב ולכן מלגת שיקום מלאה עשויה לשפר את המצב של החולה בעתיד.
גם מחלת הקרוהן עם סיבוכים ואשפוזים עשויה לזכות במלגת שיקום.
למעשה, ככל שאחוזי הנכות בוועדות הרפואיות גדולים יותר וכן הפגיעה בתפקוד גדולה יותר כתוצאה מהמחלות, הסיכוי של התובע להיות מוכר כחריג גדלים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה